#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שילם כסף ולא משך, מהו דין החוזר בו?:1]כשהמוכר חוזר בו? 2] כשהקונה שילם רק חלק מהכסף וחוזר בו כלפי הכסף שלא שילם?    3]כשמכר ביוקר בשיעור שתות יותר מהמחיר והקונה שילם:         א]והמוכר רוצה לחזור בו?                    ב]והקונה רוצה לחזור בו, ואילו המוכר רוצה להחזיר לקונה את ההפרש ולקיים את המקח?	"1.2.אין חילוק בין אם החוזר בו הוא המוכר או הקונה ואפילו ששילמו רק חלק מהכסף, כיון שחל הקנין על כל המטלטלים וזקפו במלוה את שאר הכסף, החוזר בו  מקבל מי שפרע.    3.א]מקבל מי שפרע.    ב]נחלקו הפוסקים, דעת הב""ח שמכיון שהמוכר הונה את הקונה, מותר לקונה לחזור בו, דעת הש""ך, שהקונה מקבל מי שפרע - כיון שבמקרה כזה ההלכה שהמקח קיים ומחזיר אונאה, א""י הקונה לחזור בו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רד/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנה מטלטלים וא' מהם רוצה לחזור בו, באופנים הבאים האם יכול ויקבל מי שפרע או שמא חל הקנין לגמרי?   1]כשהמוכר אמר לקונה שלא ישלם לו אלא לאחר ושילם[נתיה""מ]?    2]כשהקונה לא שילם כסף וגם לא משך אלא שילם בשט""ח על המטלטלים?"	"1.נחלקו הפוסקים, דעת המחנ""א שקנה לגמרי כי ע""י ששילם למי שביקש המוכר, קנאו הקונה בקנין גמור, דעת הנתיה""מ שכשמשלם למי שביקש המוכר, אין זה יותר מכשמשלם למוכר בעצמו  בכסף - שמכיון שאין זה אלא כסף, בזה נאמרה התקנ""ח שאינו קונה בכסף אלא במשיכה.                    2. נחלקו הפוסקים, המחנ""א מחדש שקונה בכסף - וטעמו שהרי כתבו התוס' שבאופן שהקונה לא שילם למוכר בשעת-שריפה המוכר יטרח ויציל, וא""כ הה""נ כששילם בשט""ח ולא בכסף, לא שייך טעם התקנה כי כל זמן שהמוכר לא קיבל את הפרעון לשט""ח יטרח המוכר להציל, אבל  הנתיה""מ חולק וסובר שהגדר הוא שבכל מקום שיש לקנין שם של קנין-כסף, לא חילקו בו חכמים ואינו קונה אלא במשיכה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רד/סעיף א	"בדין זה נחלקו המחנ""א והנתיה""מ   אך באר במה הם נחלקו !"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראובן טוען לשמעון מכרת לי כלי פלוני ושמעון מכחישו והכלי ברשות שמעון, האם מחוייב שמעון לישבע שבועת-היסת - כיון שאילו שמעון היה אומר אני חוזר בי היה פטור לישבע?	"דעת הש""ך שפטור מטעם זה - כיון שהיה יכול לומר אני חוזר בי, אין פה כפירת-ממון שנשביענו שבועת-היסת, אך הש""ך מביא הגהת אשר""י שכתב שנשבע."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רד/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קונה שילם כסף עבור מטלטלים ועדיין לא משכו והקונה חזר בו, באופנים הבאים האם הקונה מקבל מי שפרע?:  1]כשהמטלטלים נאבדו למוכר באונס? ומה הטעם?           2]כשהקונה ירא שיחמיץ היין שקנה ויפסיד חלק מהכסף?            3]כשהקונה ירא שיפסיד את כל הכסף?                                       4]ומה הם ב' הטעמים שהמוכר א""י לומר לקונה כשתפסיד, אשיב לך את כספך?   5]כשהמוצר שקנה הוזל? ומדוע אין זה תלוי במחלוקת-הראשונים האם בתרי תרעי יש מחוסר-אמנה?"	"1.לא - כי הקונה חוזר בו מחמת הפסד ברור.            2.כן.         3. נחלקו הראשונים, והשו""ע מביא בשם י""א שלא מקבל מי שפרע ומביא הש""ך שגם הב""ח פוסק כן.                                                 4.משום שהקונה יכול לטעון למוכר: א]שמא לא יהיה לך אז כסף.      ב]אינני רוצה לטרוח לתובעך לב""ד.                        5.כן - כי כבר נעשה קנין בכסף משא""כ במחוסר-אמנה שרק דיבר.[נחלת צבי להלן סימן ר""ז]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רד/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]מהו מי שפרע? ומה מיוחד ב4 מאורעות שאירע לעם-ישראל לאיים בהם עליו?         2]האם ב""ד מקללים או רק מודיעים?             3] האם ב""ד מקללים ""אותו"" בלשון נוכח - אם אינך עומד בדיבורך או את מי שאינו עומד בדיבורו?  ומה ההלכה למעשה?               4] האם ב""ד אומרים לו בצנעא או אף ברבים?"	"1.שאומרים שמי שהעניש את דור-המבול ואת דור-ההפלגה ואת אנשי סדום - שהתפרסמה בהם השגחת ה' על המעשים הרעים של בני-אדם, ובפרט במצרים שהוא היה הגדול שבניסים - שרצו להעניש את עם ישראל במים והם נענשו וטבעו בים, הוא יפרע ממנו.    2.מקללים.                3.נחלקו הראשונים וכן השו""ע והרמ""א, שיטת הרמב""ם וכך פוסק השו""ע שלא מקללים אותו אלא את כל מי שלא עומד בדיבורו והוא ישמע ויבין שהוא בכלל הקללה, שיטת הרא""ש וכך פוסק הרמ""א שמקללים אותו בלשון נוכח.           4.הרמ""א מביא י""א שאומרים לו ברבים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רד/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קצצו מחיר עבור  קניית-קרקע או מטלטלים ונתן עבורם משכון:<br> 1]האם החוזר בו מקבל מי-שפרע?   2]האם אף לכתחילה מותר לשתיהם לחזור בהם? ומה הטעם?	"1. לא.                             2. בשו""ע כתב שמותרים לחזור בהם, אך יתכן - שעדיין החוזר בו נחשב למחוסר-אמנה כיון שגמרו בדעתם לקצוץ ולקנות את הקרקע או את המטלטלים אע""פ שלא עשה שום קנין וגם לא שילם כלום."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רד/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סיכמו מחיר לחביות והקונה רשם ע""ג החביות את שמו, האם לכתחילה מותר לאחד מהם לחזור בו מהמקח?:   1]במקום שאין מנהג-המדינה לעשות סימן בגמר-קניה?            2]במקום שיש מנהג לעשות את הרישום בגמר-הקניה?"	1.לא והחוזר מקבל מי שפרע - כי ברישום יש כמו תחילת-קנין.   2.חל הקנין ואף לא מועילה כלל חזרה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רד/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מוכר וקונה נשאו ונתנו על מכירת-מטלטלים ועדיין לא שילמו כלום:   1]האם כיון שבמצב כזה החוזר בו לא מקבל מי שפרע, החזרה היא ""גלאט"" - כשמוכר או הקונה חוזרים בהם?                   2]כשחוזר בו מחמת שהשתנה השער, האם הוא ג""כ מחוסר-אמנה?"	"1.הגמ' אומרת שהחוזר בו הוא ממחוסרי-אמנה ואין נחת-רוח לחכמי ישראל במעשיו של זה.<br> 2.נחלקו הראשונים והפוסקים, הרמ""א מביא ב' דעות בזה ולמעשה נחלקו הפוסקים, השו""ע [מ""ע ס""ק י""ב] והרמ""א פוסקים כמו השיטות שהוא מחוסר-אמנה, הש""ך מביא שהב""ח הסתפק בזה לדינא כי בירושלמי מפורש כמו שיטת הראשונים שאינו מחוסר-אמנה, דעת הגר""א נוטה להקל ממה שהביא את הירושלמי."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רד/סעיפים ז וי""א"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הבטיח לתת לו מתנה ולא נתן, האם הוא מכונה מחוסר-אמנה:<br>1]במתנה מרובה? ומה הטעם?      2] במתנה מועטת? ומה הטעם?    3]כשרבים הבטיחו לתת לו מתנה מרובה?     ומה הם 2 הטעמים בזה?	"1.לא - כי המקבל לא סמך שיקבל.           2. כן.                                            3.כן א]כיון שרבים אמרו, האמין שיקבל.  ב] כיון שהרבים  משתתפים באותה מתנה והעלות לכל אחד היא נמוכה, ה""ז כמו מתנה מועטת שסמכא-דעתיה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רד/סעיפים ח' וט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ישראל הבטיח לכהן שיתן לו את המעשרות, מה הם 3 הטעמים שהכהן יכול להפריש עליהם מעשרות אחרים לפני שקיבלם?[קצוה""ח]"	"1.הקצוה""ח כתב עפ""ד היראים שהנמצא ליד חפץ שהוא הפקר שאין אדם יכול לזכות בו חוץ ממנו, אע""פ שלא זכה בו הוא יכול להקדישו, ה""נ משום שאר""י לא יעשו עוולה, הישראל ודאי יתן לו ולא יחזור בו, לכן זה נחשב כמו שבידו לזכות בו ושפיר יכול לתרום עליו.<br>2.השיטמ""ק כתב שמדובר במכירי-כהונה.<br>3.עוד כתב השיטמ""ק שאין זה גרע מהנותן רשות לחברו לתרום מתבואתו על כרי שלו, והקצוה""ח תמה על הבנת ב' תירוצי הש""מ."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רד/סעיפים ח' וט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היה חייב לחברו 100 ש""ח [-לא מחמת מכירה] ואמר המלוה ללוה מכור לי את חפץ פלוני תמורת ה-100 ש""ח שאתה חייב לי והסכים והמלוה לא משך את החפץ:        1]האם החוזר בו מקבל מי שפרע?     2]כשאמר הלוה למלוה בהנאת מחילת-החוב יהיה קנוי לך, האם החוזר בו מקבל מי שפרע?<br>3]כשהמלוה הסכים רק לדחות את זמן-הפרעון ואמר הלוה למלוה ""בהנאת דחיית-החוב יהיה חפץ זה קנוי לך"", האם החוזר בו מקבל מי שפרע?<br>4]המלוה משך את החפץ שהלוה הסכים לתת לו והלוה לא אמר בהנאת מחילת-מלוה, האם קנאו או מקבל מי שפרע החוזר בו [קצוה""ח]?"	"1.נחלקו הראשונים והשו""ע מביא את ב' הדעות האם החוזר בו מקבל מי שפרע, שיטת הרמב""ם שע""י שמוחל לו על חובו נחשב כמו שנותן לו כסף, שיטת שאר הראשונים שאפילו אין מי שפרע - כיון שהוא לא נחשב שנותן  כסף.            2.3.לכו""ע מקבל כיון שנחשב כמו לנתינת-כסף, והחוזר אחרי קנין-כסף מקבל מי שפרע.[רמ""א]                                             4.קנאו - כי במקום של""צ לשלם כסף, כתבו הראשונים שקונה במשיכה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רד/סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היה חייב לחברו 100 ש""ח ואמר המלוה ללוה תמורת ההנאה בהארכת זמן-הפרעון תקנה לי את החפץ שלך:     1]האם קנאו? ומה הטעם שאין בו איסור ריבית?       2]כשאח""כ חוזר בו, האם מקבל מי שפרע?"	"1.2.נחשב כקנין-כסף אך אחרי שתקנו שכסף לא קונה, לא קנאו, הקצוה""ח כתב שיש בזה איסור ריבית אלא שמ""מ קנאו, ומה""ט חולק הקצוה""ח על הרמ""א וכתב שאין בו מי שפרע, שהרי קיי""ל כשקנה באיסור שאין לחוזר בו מי שפרע, והנתיה""מ העמיד שמדובר כשלא היה איסור ריבית - כי מדובר שהמלוה משלם מחיר מלא על החפץ אלא שעשה את הקנין בהנאה של המכירה ומדובר בזבינא דרמי על אפיה שאין לו הנאה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רד/סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היה חייב לחברו 100 ש""ח והלוה שילם למלוה 100 ש""ח כדי לקנות מהמלוה חפץ בשווי 100 ש""ח והמלוה לקח  את ה-100 ש""ח עבור פרעון-חובו ולא נותן לו את החפץ, האם המלוה מקבל מי שפרע? ומה הדין כשהלוה הוסיף 100 ש""ח נוספים?"	"לא - כיון שהגיע זמן הפרעון, אבל כשהוסיף 100 ש""ח והמלוה לא מחזיר לו את הכסף ולא נותן לו את החפץ,  מקבל מי שפרע."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רד/סעיף יא		
